אִלי שגיא (Ph.d)
טיפול פרטני וזוגי, הדרכת הורים

Zoom or face to face Short Term Psychotherapy in English (or Hebrew). So, wherever you are in the world. you're wellcome to join my clientel from EU or US via zoon or WhatsApp.  

Ely Saggie (Ph.d), psychotherapist, working with individuals, couples and families, Author of the book  "Empowered Parenting: Getting it Right - Without a Fight!"

Professional Credentials/Membership: EABCT (European Association for Behavioral and Cognitive Therapies)

Types of Therapy and counseling: CBT; Crises and Short term intervention; Couples Therapy; Family Therapy; Parental Guidance.

Area of Expertise: Life challanges; Depression; Adjustment Disorder; Behavioral Issues; Anxiety Disorders.

Practice: Abarbanel Mental Hospital- children and youth ward;  Beit Levinstein Rehabilitation Center.

Orientation: Eclectic approaches drawn from Cognitive & Behavioral Psychotherapy; Narrative; Adlerian and Positive Psychology; Imago and systems theory.

Education:

Ph.D, Psychology.

M.Sc, Cognitive Behavioral Psychotherapy (UK).

M.B.A, Marketing and Organizational behavior.

B.A, Social Science.

B.A, Psychology.

Certification in Couples & Family Therapy, and parental guidance - Adler Institute.

מהו דיכאון?

דיכאון הוא מצב נפשי שמתאפיין בירידה במצב הרוח, עצבות, יאוש, ירידה במוטיבציה, בכוחות וביכולות. כאשר אלה נמשכים לאורך זמן, או מופיעים בעוצמה חזקה, או כאשר משתבש את התפקוד היומיומי והחברתי של האדם, מדובר במצב הדורש טיפול בדיכאון.

דיכאון קליני, שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר. על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון, ותחילת תהליך של טיפול בדיכאון

אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא מעוניין בקרבתם).

טיפול בדיכאון:

מחקרים מוכיחים כי הגישה הטיפולית היעילה ביותר לטיפול בדיכאון היא טיפול התנהגותי קוגניטיבי.

ברמת דיכאון חמורה ולפעמים גם בינונית, חשוב לשלב טיפול תרופתי עם הטיפול ההתנהגותי קוגיניטיבי

שאלון להערכת רמת הדיכאון:

שאלון לבחינת רמת הדיכאון (לפי בק) נועד להעריך את רמת הדיכאון הגורמים לדיכאון.

במהלך הטיפול, מטופל ממלא שאלון זה בזמנים שונים, בכדי לבחור את  השיפור במצב הדיכאון.

אתם מוזמנים למלא שאלון זה ואם אתם מקבלים ציון שלפיו אתם ב"דיכאון", אתם מוזמנים להתקשר ולעשות את הצעד הראשון כדי לעזור לעצמכם לצאת מהדיכאון.

טיפול בדיכאון- קריאה מומלצת:  "בוחרים להרגיש טוב" מאת ד"ר דייויד ד. בארנס (הוצ' פסגות).

טיפול בדיכאון- מקרה לדוגמא:

רובי (שם בדוי) בן 30, רווק, לוקה בדיכאון ונמצא בתקופת לימודים. הוא גם שותה הרבה אלכוהול ולמרות שנגמל בעבר, פרק זה עדיין לא מאחוריו ומדי פעם הוא נוהג לשתות. במצבים כאלה הטיפול    התרופתי שלו מופסק ולכן אינו מאוזן תרופתית. רובי ישן הרבה. כשאינו ישן, את זמנו החופשי הוא מעביר בצפייה בסרטים, קריאת ספרים. בסופי שבוע הוא גם נוהג לשתות מדי פעם. לרובי יש בעיות בזיכרון, בריכוז ובשליפת מידע. פעמים רבות הוא משיב כי אינו זוכר פרטים, או כי אינו יכול להשיב על שאלות הדורשות התעמקות. לרובי אין חברים. הוריו אינם מהווים סביבה תומכת. אם כבר, הם מערערים את מעט האמונה שעוד יש לו בעצמו ומחלישים אותו.

רובי מאמץ עיוותי חשיבה רבים: הכל או לא כלום, הכללה מוגזמת, פילטר שכלי, פסילת החיובי, מסקנות מוטעות – ניבוי העתיד, העצמה ומיזעור. כל אלה מביאים אותו להיות פאסיבי מאוד.

עיוותי חשיבה שזוהו אצל רובי/ היבט קוגניטיבי:

• הכל או לא כלום: הסתכלות של שחור או לבן תוך התעלמות או התכחשות למצבי ביניים. לדוגמא: רובי עושה פעילות גופנית לעיתים רחוקות. כשעולה בו רצון לבצע זאת, הוא בדרך כלל לא מגיע לביצוע מתוך מחשבה שאין טעם בפעילות גופנית חד פעמית שאין לה המשך אינטנסיבי.

• הכללה מוגזמת: לדוגמא: בשנים האחרונות רובי לא סיים קורסים שהתחיל בהם (3 פעמים) ומזה הוא מכליל כי הוא לא מצליח לסיים שום דבר שהוא מתחיל בו (בעוד שהיו קורסים שהצליח לסיים).

• פילטר שכלי: היתפסות לפרטים שליליים ופרשנות המצב כולו כשלילי על פיהם. לדוגמא: רובי יודע שיש לו בעיה נפשית ומאמין כי לא יהיה סיכוי שיימצא עבודה בגלל זה, למרות שיש לו יכולות וכישורים בתחום.

• פסילת החיובי: הפיכת חוויות ניטרליות או חיוביות לחוויות שליליות. לדוגמא: רובי מתקשה להגיע ללימודים 1-2 פעמים בשבוע אך בשאר הימים הוא מגיע ויותר מקרים גם מתפקד היטב. הוא זוכר בדרך כלל רק את הפעמים שאינו מגיע או את המצבים בהם קשה לו להתרכז.

• מסקנות מוטעות – ניבוי העתיד: ברגעים מסוימים, רובי מאמין ביכולותיו המקצועיות, אך נוכח המצב בו יש ימים שקשה לו לתפקד, הוא מאמין כי לא יוכל להחזיק מעמד בשום מקום עבודה.

• העצמה ומיזעור: ניפוח עוצמתם של טעויות או חסרונות ומיזעור משמעות היתרונות. לדוגמא: רובי יכול להתקשות בלימודים בפיתרון תרגיל מסוים ולהסיק מכך שמה שיש לו להציע הוא מאוד מוגבל ולא אטרקטיבי, בעוד שמדובר בתרגיל שאינו כה משמעותי.

רובי פועל לפי אמונת יסוד אוטומטית כי אמנם יש לו רצון ומוטיבציה, אך אין לו יכולת להצליח בתוכניותיו. אלה מביאים אותו לחוש תסכול וייאוש מהחיים. רובי לא מאמין כי יש לו יכולת אמיתי לשנות את מצבו ומיקוד השליטה שלו חיצוני (Dobson, 2001).

במבחן דיכאון של ברנס שנערך בתחילת הטיפול, רובי קיבל דירוג של  40 (מתוך 100).

בתום אבחון המצב הקיים, סיכמתי עם רובי את הבעיות שהעלה כמלוות אותו:

• להתחיל לעשות ולא רק לחשוב על לעשות. רובי מתאר ומדווח על תפקוד לקוי. 

• לעיתים קרובות (1-2 פעמים בממוצע בשבוע) יש לו קושי לקום בבוקר ולהיות אקטיבי. פעמים רבות בלימודים הוא לא מרוכז... 

• חוסר יכולת לסיים דברים שמתחיל בהם 

• תחושת כישלון - חוסר בטחון עצמי ותחושת אכזבה מתמדת מעצמו ומיכולותיו - חוסר אמונה ביכולתו להשיג הישגים 

• דיכאון המלווה גם במחשבות התאבדות (ללא כוונת ביצוע) 

• להיות מסוגל לראות גם דברים טובים כשהמצב בסך הכל רע

• היעדר חברים/קושי ביצירת קשרים חברתיים

• התמכרות לאלכוהול

• זהות מינית לא ברורה

הבעיות השונות שהועלו על ידי רובי קשורות זו בזו.

מיקוד הבעיה לטיפול:

כדי להתמקד, ביקשתי מרובי לקחת את רשימת הבעיות הנ"ל שהעלה ולבחור מהן בעיה אחת בה נתמקד. רובי ביקש להתמקד בשיפור היכולת לראות גם דברים טובים כשהמצב בסך הכל רע.

מטרות משנה שהוגדרו לטיפול:

·     שיפור בתחושת הדיכאון, הפסימיות והכישלון

·     ניטרול המחשבה המשתקת כי כל העולם נגדו וכי אין לו נקודות אור

·     הגדלת הסיכוי לעשייה

·     חוסר יכולת לסיים דברים שמתחיל בהם

טיפול בדיכאון - התהליך הטיפולי

הטיפול התמקד באיתגור המחשבות האוטומטיות של רובי, שהביאו אותו לאמץ דימוי עצמי מאוד נמוך ולאבד אמונה ביכולותיו. בוצע תהליך של זיהוי המחשבות האוטומטיות, הלא רציונאליות/לא אופרטיביות, והחלפתם במחשבות ריאליות ומציאותיות יותר. במקביל, רובי למד הרפיה גופנית ולקח על עצמו משימות התנהגויות להפעלת השרירים. אלה הביאו את רובי לשפר את תפיסת הדימוי העצמי שלו, את האמונה ביכולותיו ולשיפור ברמת הדיכאון שלו.

טיפול בדיכאון- התנהלות הטיפול:

הטיפול כלל 15 פגישות. רובי שיתף פעולה. רובי היה מאוד רציני ואחראי. כל דבר הוא לקח ברצינות רבה. גם בעת לימוד תרגילי הרפיה הוא התאמץ כל כך לבצע כל נשימה נכון, עד שהמאמץ שהשקיע בביצוע לא איפשר לו להירגע והיה צריך להרגיע אותו כדי לבצע משימת הרפיה.

לא הרגשתי כי נוצרה מערכת יחסים טיפולית טובה המבוססת על אמון. חשתי כי יש שבריריות במערכת היחסים הטיפולית נוכח חוסר היכולת שלי לסמוך על כך שיגיע לכל פגישה וחוסר נכונות חלקית לשיתוף פעולה כמוסבר לעיל.

במקביל לאלה, רובי נהג לחלוק עמי הגיגים פילוסופיים ופסיכולוגיים אותם שאב מספרים, מטפלים קודמים. הטיפול מול רובי היה אמור להתבסס על טבלאות שהוא ממלא בבית. בפועל, רובי לא עמד במשימה זו ותרץ זאת בכמה אופנים: לא זוכר, אין כוח, מתיש מדי....   שאלות רבות היורדות לעומק הדברים (למשל, בקשת הבהרה על מה הוא חושב או מה הוא מרגיש במצבים של קושי) גררו תשובות של "לא יודע". נוכח מצבו הנפשי, אפשר שבאמת לא הצליח לגייס כוחות כדי להתמקד בשאלה ולהתכנס לתשובה, אך אפשר כי תשובות אלה מביאות לידי ביטוי את חוסר האונים וחוסר הרצון להתגייס לחשיבה ולתגובה.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי - קווי פעולה:

• שלב ראשון היה הגדרת הבעיה של רובי, תוך יצירת הקישור בין הבעיה שעומדת במרכז הטיפול לבעיות אחרות שהעלה.

• העצמת ההבדלים בין תפישתו לבין המציאות ע"מ לגרום למוטיבציה. רובי חש שסיום הלימודים שלו עומד בסכנה נוכח חוסר היכולת שלו לסיים דברים שהוא מתחיל בהם, במיוחד לימודים – וזאת על סמך ניסיון העבר מאז חלה. העובדה כי הוא עמד לפני סיום הלימודים כאילו נדחקה. הוא גם לא האמין שהדבר יקרה בפועל.

• אתגור מחשבות אוטומטיות. באופן ספציפי, איתגור התוויות/ההכללות ועיוותי החשיבה שרובי עושה: לדוג': תפיסת עצמו כמי שאף פעם לא מסיים שום דבר. האם זה נכון? האם אף פעם לא סיים קורסים? הרי הוא כן סיים קורסים מסוימים. האם אף פעם לא סיים דברים אחרים, כמו ספר? כן סיים. 

• עדיף מעט על כלום: איתגור עיוות החשיבה של רובי כי אם אי אפשר להתמיד בפעילות מסויימת אז אין טעם לעשותה אפילו קצת (לדוגמא: פעילות גופנית). חשיבה על השאלה האם יש תועלת בפעילות אחת על פני חוסר פעילות בכלל. האם באמת כלום עדיף על קצת אם אי אפשר הכל.... עודדתי את רובי לעשייה ושמנו מטרות כמו: פעילות גופנית לפחות פעם בשבוע, ללכת למעביד פוטנציאלי ולהציג עצמו לפחות פעם בשבוע וכו'.

• אתגור תפיסת המציאות, שנועד להביא את רובי לתפיסת מציאות יותר אובייקטיבית. לדוגמא: רובי הרגיש שהוא כשלון ושהוא נכשל בלימודים. שאלתי אותו אם מקום לימודיו משאיר בתוכנית תלמידים שנכשלים? השיב שלא. ביקשתי שיסביר את הסתירה. השיב שלא ממש נכשל. הציונים נמוכים יחסית לשאר התלמידים בכתה. שאלתי אם יש תלמידים שמקבלים ציונים נמוכים ממנו?השיב שכן.... דיברנו על "עיגון ותיקון" – האופן בו נקודת ההשוואה שלנו קובעת את הפרשנות שאנו נותנים לדברים.... 

• עבודה על תפיסת הערך העצמי: ובי מאמין כי הוא מצליח בלימודים בגלל מזל ובגלל המערכת התומכת. לא בגלל כוחותיו או יכולתו. איתגרתי מחשבות אלה באמצעות תשאול סוקרטי ורובי הגיע למסקנה כי בלי יכולת או כישרון מסויים שיש לו הוא לא יכול היה להצליח בלימודים. אם הוא מצליח בלימודים. במקרים כגון אלה ביקשתי את רובי לתלות שלטים בחדרו עם משפטים כמו: "אני קצת מוכשר", "אני עומד לסיים את הלימודים" כדי שיהוו מענה לתפיסות השליליות שלו את עצמו. פעילות זו נועדה בין השאר להביא להקלה בתחושת הדיכאון שליוותה את רובי בעקבות טעויות החשיבה שלו.

• שיפור האקטיביות והיוזמה ע"י עשייה ההתנהגותית: לימדתי את רובי הרפיה בשיטת ג'ייקובסון. מאחר ורובי מדווח על חוסר אנרגיות וחוסר מוכנות להפעיל את גופו, לימדתי אותו הרפיה גופנית. הרפיה זו שעוסקת בכיווץ ושיחרור השרירים גורמת לו לפעול. רובי מאוד התחבר לגישה זו וביקש במפגשים רבים לתרגל אותה יחד במפגש. במקביל, עודדתי את רובי לבצע פעילות גופנית מול הטלוויזיה או באוטובוס: דחיפת הרגליים החוצה בעוד הידיים מנסות לדחוף אותן אחת אל השניה וכו'. תרגילים אלה נועדו ליצור לו הזרמת אנדרנלין בגוף ולהכניסו למצב אקטיבי במקום הפאסיביות בו היה שרוי קודם לכן.

טיפול בדיכאון - תוצאות:

• רובי הפך פחות מדוכא. ציונים במבחן הדיכאון מראים על מגמת ירידה מתמשכת החל מפגישה חמישית.

• רובי אופטימי יותר באשר ליכולתו להשתלב בשוק העבודה. הוא גם מתרגש לקראת סיום הלימודים כאשר התנסות חיובית זו כבר לא תאפשר לו לתפוס את עצמו ככישלון בכל הקשור ללימודים.

• רובי ממשיך בהרפיות הגופניות ובתרגילי ההתעמלות ה"קטנים" שלא דורשים התארגנות מראש.

• רובי מודע יותר לעיוותי החשיבה שלו ולומד להפעיל ביקורת עצמית ולאתר אותם מבעוד מועד.

סיבות עיקריות לפניה לייעוץ זוגי / טיפול זוגי:

הסיבות העיקריות לקונפליקטים, מריבות, ריחוק בין בני זוג ופניה לטיפול זוגי הן תחושה שבן הזוג לא רואה/מבין אתכם ולא מתחשב בכם או בצרכים שלכם, או בציפיות שלכם, מחלוקות על כסף ועל ניהול כסף, אופי ותדירות יחסי המין וחינוך הילדים.

מה לגבי בגידה? בגידה יכולה להיות הסיבה לקושי ולהגעה לטיפול זוגי, אך היא גם יכולה להיות תוצאה של קושי בזוגיות. לא תוצאה לגיטימית אמנם (אלא אם בני הזוג בוחרים בזוגיות פתוחה), אך תוצאה שניתנת להסבר. בדרך כלל, בגידה מצדיקה פניה לקבלת טיפול זוגי ושיקום היחסים, אלא אם אחד מבני הזוג משוכנע מעבר לכל ספק כי אינו רוצה בכך. במקרה כזה אין טעם בטיפול זוגי אך אפשר לשקול ייעוץ פרטני בהקשר הזוגי.

מה קורה בתהליך של ייעוץ זוגי / טיפול זוגי:

טיפול זוגי הוא תהליך בו מתגלים הרבדים העמוקים יותר שנמצאים בלב הוויכוחים, התסכול או הקושי. טיפול זוגי עוזר לזכור ולהבין למה ואיך בכלל התחברתם יחד. טיפול זוגי מאפשר לבני הזוג להבין מה השתבש בדרך ולמה זה השתבש. בדרך כלל מדובר בדפוסי מחשבה ותגובה אוטומטיים שעלו עוד כשהייתם ילדים. דפוסי התנהגות אוטומטים אלה עומדים בדרך כלל בבסיס הקושי הזוגי ונידונים בתהליך טיפול זוגי. 

טיפול זוגי עוזר לכל אחד מבני הזוג להכיר טוב יותר ולעומק את הרגישויות של כל אחד מבני הזוג. הוא גם עוזר לכל אחד להבין ולהיות יותר מודע לאוטמטים המחשבתיים וההתנהגותיים שלו ושל בן/בת הזוג. היכרות זו היא המפתח לצמיחת הזוגיות, ממקום של הבנה, קבלה ואמפתיה. ברגע שאדם יודע למה הוא חושב את מה שהוא חושב ולמה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, קל יותר לעשות בחירה לשנות את התפיסה וההתנהגות שלו. 

נקודת המפתח היא לעבור ממצב שבו אנחנו נשלטים באופן בלתי מודע על ידי העבר ועל ידי בני הזוג, למצב שבו אדם הופך להיות יותר שולט ואחראי על מה שקורה לו. תהליך טיפול זוגי עוזר להשיג זאת ולהביא לתחילתה של צמיחה אישית שמובילה לצמיחה של הזוגיות. 

תהליך טיפול זוגי יצליח עם כל אחד מבני הזוג מוכן להשקיע כדי לשפר את הזוגיות, ולא רק מצפה שהשיפור יקרה או יגיע מעצמו.

ייעוץ זוגי קצר מועד:

ייעוץ זוגי קצר מועד מתבסס על הגישה ההתנהגותית קוגניטיבת, שבמידה רבה, גם גישתו של הנדריקס (אימאגו) שייכת אליה. בגישה זו של ייעוץ זוגי, מנסים להבין מה עומד מאחורי הציפיות והצרכים הלא מסופקים של כל אחד מבני הזוג, מזהים מה החלק של האדם עצמו בהשגת צרכיו ורצונותיו, ובמה יכול בן הזוג השני לתרום להשגתם של אלה. במקרים רבים, די ביעוץ זוגי כזה כדי להשיג שיפור משמעותי ביחסי הזוגיות. במקום בו יש קושי לבני הזוג להתחבר לרצונות ולצרכים האמיתיים שלהם, או אם יש להם קושי לקחת חלק פעיל בהשגתם עבור עצמם, או בניתנתם לבן השוג השני, מתחיל תהליך טיפול זוגי מעמיק יותר שנועד להשיג את המרכיבים הללו, הנחוצים להצלחת התהליך.

ייעוץ זוגי / טיפול זוגי - מבנה הפגישות:

הפגישה הראשונה במהלך טיפול זוגי היא פגישה עם שני בני הזוג, אלא אם יש מקרה בו אחד מבני הזוג מסרב לשתף פעולה. אז תהיה פגישה רק עם אחד מבני הזוג.

רוב הפגישות בתהליך הטיפול הזוגי מתבצעות בזוג, כאשר חלק מהפגישות, לפי הצורך יהיו יחידניות. אם בן/בת הזוג מסרבים להגיע ולקחת חלק במהלך הטיפול הזוגי, בין אם מההתחלה ובין אם במהלך המפגשים, ניתן לקיים פגישה פרטנית עם בן הזוג המעוניין בטיפול, ויחד לבחון דרכים לגיוס בין הזוג השני למפגשים. והיה וזה מצליח, הטיפול הזוגי ממשיך בזוג. והיה וזה לא מצליח, יש מקום לבחון המשך טיפול רק של הצד המעוניין בתהליך. במקרים רבים, גם שיחות כאלה יכולות ליצור שינוי בזוגיות, כי מספיק שאדם אחד ישנה משהו, כדי ליצור שינוי גם אצל השני. תהליך טיפול זוגי יכול להתבצע לכן גם בנפרד.

ייעוץ זוגי / טיפול זוגי - הגישה הטיפולית

הגישות לטיפול זוגי בהן אני משתמש מגוונות ומותאמות לאופי הזוג. ביניהן: נרטיבית, אימאגו, אדלריאנית.

טיפול זוגי / ייעוץ זוגי - קריאה מומלצת: 

"סוד הקשר הזוגי", מאת צפי ועמוס צור בהוצאת כתר.

"לבסוף מוצאים אהבה" מאת ד"ר הארוויל הנדריקס (גישת האימאגו). 

ילדים זה שמחה. לפעמים זה גם לא.

אם רוב הזמן כשאתם עם הילדים או חושבים עליהם, אתם מרגישים כעס, תסכול, עצבנות או יאוש,

זה הזמן לשקול טיפול משפחתי. הנה חלק מהבעיות הנפוצות שבגינן פונים ל טיפול משפחתי:

 בעיית התנהגות: הילד מתנהגים בצורה לא נסבלת, לא מתחשבת

 אתם בעיקר צועקים או מתוסכלים

 הבית הפך להיות בית משוגעים

 יש לכם ספק אם אתם אוהבים את הילדים. אם הם אוהבים אתכם

 אתם כבר לא ממהרים לחזור הביתה

 כל הזמן רבים בבית וכולם מתוסכלים. יש הרבה כעס וצעקות במשפחה

 מרגישים שאיבדתם את הילד; שהדרך לתקשר אתו זה דרך הווטסאפ...

 מרד הנעורים / הנוער המתמרד הגיע אליכם הביתה

 התקפי זעם של הילד משאירים אתכם פעורי פה

 ניסיתם הכל אבל שום דבר לא עוזר.  

מה קורה ב טיפול משפחתי?

בטיפול משפחתי, כל אחד מבני המשפחה, מקבל את המקום שלו, מבטא את הצרכים והרצונות שלו, את התפיסות שלו, ולומד להכיר את הצרכים והתפיסות של בני המשפחה. 

לעיתים קורה שהאוירה במשפחה כל כך טעונה, שבני המשפחה מאמינים שבני משפחה אחרים נגדם, רוצים את רעתם או רוצים להחליש אותם. לעיתים משפחות מגיעות בעקבות כך לסף התפוררות. טיפול משפחתי יכול לעזור למשפחות כאלה למצוא את האיזון בו הם חושקים.

טיפול משפחתי עוזר לבני המשפחה לראות במשפחה חזרה מקום בטוח, מקבל ומכיל שיכול לעזור לכל אחד לצמוח.

טיפול משפחתי יכול להיעשות עם כל המשפחה או עם חלק ממנה וזאת כתלות בהרכב המשפחה.

טיפול משפחתי יכול להיעשות גם כדי לעזור לאחד מבני המשפחה להתמודד עם מצוקות וקשיים שלו.

תמיכה מסוג זה מאפשרת לפרט לצמוח אך מצמיחה בו זמנית את כל המשפחה.

מתי לשלוח את הילד לטיפול? מתי להגיע להדרכה הורית ומתי טיפול משפחתי?

כשמדובר בילדים קטנים, עד גיל 6-7, יש מקום לשקול הדרכת הורים ולא רק את האופציה של טיפול משפחתי.

כשמדובר על משפחה עם ילדים בוגרים יותר אך עד גיל 12-13, מומלץ לשקול טיפול משפחתי שכן ברוב הסיכויים הדינמיקה המשפחתית קשורה לבעיות המקושרות לילדים.

כשמדובר על משפחה עם ילדים בוגרים יותר, יש לשקול כל מקרה לגופו. תוצאות טובות ומהירות יותר מתקבלות כשכל המשפחה מתגייסת לשיפור המצב (גם אם מדובר בשיפור המצב של הילד).

הרבה פעמים טועים ונוטים לחשוב שיש בעיה עם הילד ובעצם, מסתבר שהבעיה היא בדינמיקה המשפחתית שמביאה את הילד להגיב בצורה לא רצויה. לכן, לא מספיק "לטפל בילד" אלא נדרשת התערבות ברמת הדינמיקה המשפחתית כדי להשיג את שלום הבית הנכסף. 

אם הילד לא רוצה להגיע לפגישות, יש בהחלט מקום לשקול הדרכה הורית או התייעצות כיצד ניתן לגייס את הילד לשיתוף פעולה.

טיפול משפחתי - מבנה הפגישות:

הטיפול מתבצע כשלרוב הפגישות מגיעה רוב המשפחה. חלק מהפגישות, לפי הצורך, יהיו בהרכבים אחרים.

לפגישה הראשונה מגיעים ההורים בלבד וביחד מחליטים על מערך הפגישות ההמשכי הרצוי.

טיפול משפחתי - הגישות הטיפוליות:

הגישות הטיפוליות בהן אני משתמש, מגוונות ומותאמות לאופי המשפחה. ביניהן: אדלריאנית, מערכתית, התנהגותית קוגניטיבית.