איך להכין ילדים לקראת אח/אחות חדש/ה



ציפיה לילד הראשון, בדרך כלל מלווה בהתרגשות ובסקרנות לצדד חשש מהלא נודע. כאשר מצפים לילד שני, לכל אלה מתווספות גם התלבטויות רבות הקשורות באופן קבלת הבכור את השינוי ובקשר שבין האחים. התחבטויות אלה מוצדקת שכן יש סיבה  מוצדקת אובייטיבית לבכור להרגיש חוסר וודאות לגבי מעמדו בבית. הדרך להקל על כולם ולעבור את התהליך עם מינימום תקלות, דורשת הכנה המתחילה כבר בזמן ההריון (מטעמי נוחות אתייחס ל"אח חדש" אך הדברים תקפים באותה מידה ל "אחות חדשה").

 בזמן ההריון:

 נסו לסיים עם שינויים/מעברים המתוכננים לילד הבכור עד שבוע 12.לדוגמא: מעבר לחדר חדש, גמילה וכו'. זאת כדי לאפשר מספר חודשים לפני הלידה בהם לא יתרחשו שינויים משמעותיים בחיי הילד הבכור, כדי ששינויים אלה לא יתקשרו להגעת האח החדש, ולא יגררו התפתחות אנטגוניזם גלוי או סמוי אצל הבכור כלפי האח או ההורים בעקבות כך.

  1. שתפו את הילד בדבר קיום ההריון לפני שישאל ולפני שישמע על כך מאחרים. צריך לשתף את הילד כאשר הבטן של האם מראה נוכחות או כ 8 שבועות לפני הלידה הצפויה – המוקדם מבין השניים, כדי לתת לילד זמן הסתגלות ולשמור על יחסי אמון בין ההורה והילד (שלא ישמע זאת מאחרים קודם).

  2. התייחסו לעובר כאל "אח" או "אחות" ולא כאל "תינוק". מונחים אלה יוצרים קרבה ושייכות. הם גם מוכרים יותר וברורים.

  3. צרו תחושת קרבה ושייכות. אמרו לבכור כי אתם מרגישים שהתינוק שבבטן כבר מאוד רוצה לצאת החוצה ולפגוש אותו. מומלץ גם לתת לו ללטף את הבטן, לחוש את העובר, להקשיב לו לראות אותו באולטרסאונד וכו'. שתפו את האח הבכור בהכנות לבוא אחיו/אחות (כבר בזמן ההריון), כולל: בחירת שם, בחירת בגדים, בחירת אביזרים לחדר/צעצועים וכדומה.

  4. זרמו עם השאלות/אמירות של הילד הבכור.היו כנים בתשובותיכם והתאימו את התשובות לגיל הילד. אל תתרגשו/תילחצו אם הילד מביע רגשות שליליים, או נוקט באמירות כמו "אני לא אוהב את התינוק הזה". הדבר מביע בדרך כלל תסכול על אי. אם תרצו, תוכלו לנסות לשקף לו אפשרויות למחשבה שעומדת מאחורי אמירה שכזו, כמו למשל: יכול להיות שאתה מודאג מכך שהאח החדש יקבל גם מתנות מאיתנו ואז אתה תקבל פחות?

  5. אפשר לדבר עם הבכור על איך יהיו החיים בבית אחרי הלידה, אם הוא יוזם זאת אך אין צורך בהכנה יזומה מראש.  תנו תמונת מצב אמיתית. לדוגמא: אפשר לומר שיהיה גם יותר שמח ומעניין, לפעמים גם קצת מתסכל כי צריך יותר סבלנות, שצריך יהיה יותר להתחשב וכו'.  לא רצוי לנהל בנושא שיחות ארוכות או רבות בנושא (כדי לא לשדר דאגה או חרדה)

לפני הלידה ובזמן השהות בבית החולים:

  1. שתפו את הילד בלוגיסטיקה של היציאה ללידה והשאירו אצלו כמה שיותר דברים יציבים.
    אמרו לילד מי יהיה אתו. במידת האפשר, השאירו את הבכור בביתו והביאו לביתו אדם שהוא אוהב שיהיה אתו בזמן שיצאתם ללידה. חלופה זו עדיפה על העברת הילד למקום אחר בזמן שההורים יוצאים ללדת, שכן היא שומרת על המסגרת של הילד ונותנת לו יותר ביטחון.  

  2. ברגע האמת, הודיעו לילד שהאח החדש שלו רוצה לצאת מהבטן ושאתם יוצאים לבית חולים או לבית יולדות כדי שרופא יעזור לו לצאת. לחליפין, הודיעו לו שאפשר שזה יקרה בלילה כשישן ואם זה יקרה, אז אמרו לו את מי ימצא בבוקר בבית כשיתעורר. אל תמציאו שקרים כמו "יצאנו לחופשה". האמת והאמון ההדדי הם חשובים מאוד ביצירת סביבה תומכת שנוסכת ביטחון של הילד בהוריו וביכולת ההתמודדות שלו עם המציאות.

  3. דאגו שאחד ההורים או מטפל עיקרי נוסף של הילד הבכור ישהה אתו בערבים/לילות לאחר הלידה עד שהאמא מגיעה. אם הילד לא ישן עם מטפל נוסף מלבד ההורים, חשוב שהאב יהיה בבית וישן עם הבכור.

  4. שתפו את הבכור בארגון הבית לקראת האח החדש. שתפו אותו בהכנת החדר, המיטה, ארגון הבגדים וכו'.

  5. הביאו את הילד הבכור לבית החולים כשהדבר מתאפשר לראות את האם, האח החדש. בעבר היו הרבה דעות לגבי מהי הסיטואציה שהבכור יראה בפעם הראשונה כשיראה את אחיו. למשל, היו כאלה שהמליצו שהאמא לא תחזיק באח החדש (התנהגות אבסורדית, כי כדי לא לפגוע באח הבכור, פוגעים באח החדש). אני לא בעד יצירת סיטואציות מלאכותיות או מצגות שווא.  ילדים יוכלו להתמודד עם האמת ועם המצב הקיים אם ההורים ישלימו אתו. ככל שהוא יקדים ללמוד שיש במשפחה עכשיו אח נוסף, כך יהיה לו קל יותר להסתגל למציאות החדשה. לכן, אם הילד החדש נמצא על האם כשהוא נכנס, האם לא צריכה למסור אותו למישהו אחר ולקבל לזרועותיה את הבכור, אלא להושיט לו את ידו השניה לחיבוק אוהב ולהכיר לו את האח החדש שלו.

 

הגעה הביתה לאחר הלידה

 

  1. בזמן הכניסה הביתה עם התינוק החדש, הקפידו להתייחס לבכור. חשוב במיוחד שהאמא תתעניין בבכור ובמה שעבר עליו בזמן שנעדרה.

  2. בקשו מהגדולים לעשות לאח החדש סיור בבית. הדבר יעזור ליצירת תחושת קירבה בין האחרים, ייתן להם תפקיד ואחריות ויביא אותם לחוש נחוצים.

תחילתה של שגרה חדשה:

  1. שמרו על זמן איכות לבד עם הבכור. עם זה שהמציאות השתנתה, יש לדאוג לכך שיהיה לילד הבכור זמן איכות לבד עם ההורים או עם כל אחד בנפרד, לפחות פעם ביום.

  2. התייחסו לאח הבכור כאל מי שצריך להתרגל למציאות חדשה ולא כאל מסכן. קבלו כנקודת מוצא את העובדה שהתנאים בבית השתנו ושגם הבכור יצטרך לעשות התאמות בציפיות שלו.  אפשר בהחלט להיות אמפטי לקושי שבכך אך אסור להתייחס לבכור בתהליך הזה כאל "מסכן" (בדיוק כמו שאתם לא "מסכנים"), כדי לא להקשות עליו ועל כולכם את ההסתגלות.  

  3. עודדו אורחים שמגיעים יתייחסו גם לבכור קרוב לזמן הגעתם. עשו זאת רק כאשר יש צורך ברמיזה עדינה.

  4. המשיכו לשמור על החוקים והגבולות הנהוגים בביתכם. אם אתם מתחילים להבליג מתוך מחשבה שגם ככה הבכור עובר מספיק ייסורים, אתם במקום מאוד מסוכן כי ילדכם הבכור יתחיל לחוות ייסורים ולא בצדק. ילדים אוהבים מסגרת ויציבות, במיוחד בעת של שינוי ולכן חשוב מאוד להמשיך ולהקפיד על מה שהקפדתם קודם.

  5. הסבירו לבכור מה מותר לו ומה אסור לו לעשות לאח החדש. אפשרו לבכור להחזיק את האח החדש (בעזרתכם אם צריך) ותנו לו ללטף את האח החדש ולהתקרב אליו במגע. הסבירו לו שאסור לו להכות את התינוק לו כי הוא "עדין", ושבכל מקרה של בעיה שהוא רואה, הוא צריך לקרוא לאחד ההורים.

  6. בקשו מהבכור עזרה בטיפול באחיו והחמיאו לו על הבגרות שלו, על ההתחשבות שלו וכו'. הדבר יעזור לו להבין את הפערים בינו ובין האחר ולהרגיש פחות "מאוים" מנוכחות האח החדש.