טיפול זוגי

(השמות המופיעים בדויים).

אלון (35) וליאורה (34)  הגיעו ליעוץ זוגי. לזוג ילד אחד בן שלוש (יובל). ליאורה נמצאת בתחילת הריון שני. בני הזוג גרים בתל אביב. אלון אקדמאי, בעל מקצוע חופשי ולפני שנתיים פתח עסק עצמאי. יום עבודה רגיל שלו מתחיל בתשע בבוקר ונגמר בתשע בערב אך לעיתים קרובות זה ממשיך מהבית בשיחות טלפון או בהתכתבות בדוא"ל.

ליאורה, אקדמאית, עובדת בתחום ההייטק בתפקיד בכיר בירושלים. הקריירה מאוד חשובה לה. עד לפני הלידה היא עבדה כל יום לפחות עד השעה שמונה בערב. כשאלון החל לעבוד כעצמאי, הם הסכימו שהוא ישקיע בעסק את מרב זמנו ויהיה פחות בבית. אלון אחראי על יובל בבוקר. הוא דואג שיובל יקום, יתארגן ולוקח אותו לגן – מה שמאפשר לליאורה לצאת מהבית בשש בבוקר ולהתחיל מוקדם את יום העבודה שלה. ליאורה חוזרת פעמיים בשבוע מוקדם (בחמש) ומוציאה את יובל מהגן. בימים האחרים היא מגיעה בשעה שבע ומספיקה להיות עם יובל שעה-שעתיים עד שהוא הולך לישון. כשההורים עסוקים, אמא של ליאורה נמצאת עם יובל.

על פניו, נשמע שהעניינים מתקתקים כראוי ובכל זאת, הם הגיעו ל ייעוץ זוגי. מסתבר שהחלו לצוץ בקיעים בסידור הנוכחי. אלון מרגיש שיש כנגדו טענות, במיוחד כלפי היעדרותו מהבית והעובדה שהוא כמעט ולא תורם להתנהלות הביתית. לטענתו, יש ציפייה שהוא יכפר על ההיעדרות שלו מהבית בכך שבסוף השבוע, הוא יהיה כל הזמן עם ובשביל המשפחה. מתסכל אותו שאין לו זמן לעצמו. מתסכל אותו גם שכשהוא כבר רוצה להיות עם יובל בסופשבוע, יובל "דוחה" אותו ומעדיף להיות עם ליאורה או עם סבתא. כדי לפתור מצב זה, הוא לוקח את יובל לטיולון שאמור ליצור זמן איכות של שניהם ביחד. ביציאות אלה, יובל מרבה לבקש ממנו לקנות לו דברים שונים. כדי לא לאכזב את יובל וכדי לא להסתכן ב"קלקול" הזמן שלהם ביחד, אלון קונה ליובל את כל מה שהוא רוצה (אחרי הכל, בשביל מה הוא עובד כל כך קשה?) אלון לא רואה בקניות האינסופיות האלה כל בעיה אך ליאורה רואה התנהגות זו כמתירנית וחסרת גבולות. היא מרגישה שהיא הופכת להיות היחידה ששמה ליובל גבולות ולכן נתפסת כ "רעה" שבחבורה. ליאורה גם מציינת בכעס מהול בתסכול את המצבים בהם אלון מגיע הביתה רגע לפני שיובל נרדם, ואז הוא מרשה לעצמו לעזור ליובל להתעורר מחדש לעוד שעה של משחקים. אלון כועס שליאורה לא מפרגנת לו את הזמן הזה, הרי הוא בקושי נמצא עם יובל...

ליאורה מצרה על כך שהיא לא "נמצאת עם הילד שלה בבוקר". מפריע לה שיובל מקשיב יותר לאמא שלה מאשר לה ועושה לה "דווקא" פעמים רבות. לרוב הדברים שהיא אומרת הוא מגיב ב"לא" – דבר שלא קורה בקשר שלו עם אמה. היא מתחילה יותר להתייחס למחיר שהיא משלמת על הקריירה שלה, ביחסים עם יובל וגם עם אלון. הדבר מוביל אצלה להתפתחות רגשות אשם – רגשות שמועצמים נוכח החשש מהעתיד לבוא כשיהיו להם שני ילדים.

הדילמות בשילוב קריירה והורות

הדילמות שמציגים יובל וליאורה, לא קשורות רק להורות שלהם. הקריירה התובענית של ההורים והדרישה לתפקד כראוי גם בשאר תחומי החיים (בית, משפחה, חברים וכו'), גורמת לכל אחד מהם להתעניין פחות ופחות בבן הזוג וגורמת לריחוק בינם. יש קשר ישיר בין השלכות הסוגיות ההוריות על הזוגיות ובכך התמקד ה- ייעוץ זוגי.

ליאורה ואלון הם דוגמא לכך שהרבה פעמים אנחנו עושים בחירות שמתאימות לנקודת זמן מסוימת בחיים, אבל לא מספיק רגישים לאתר את הרגע שהן כבר לא מתאימות לנו או שהן צריכות לעבור שינוי. לדוגמא: עם יציאת אלון לעצמאות הסכימו בני הזוג שאלון יהיה כמה שצריך בעבודה, אך הם לא הגבילו תקופה זו בזמן. אלון אומר שחשוב לו גם להיות עם המשפחה שלו, אך חשיבות זו מקבלת ביטוי יותר תיאורטי ממעשי כי מבחן המציאות מראה שהוא לא שוהה יותר זמן עם משפחתו. כשליאורה אומרת לאלון שהיא מצפה שגם הוא יגיע לקחת את יובל מהגן פעם בשבוע, גם בשביל הקשר שלו עם יובל וגם כדי להקל עליה, אלון מרגיש מותקף, לא מוערך ושדורשים ממנו יותר מדי. נושאים אלה עלו בין השאר בתהליך ייעוץ זוגי.

ייעוץ זוגי

בתהליך של ייעוץ זוגי, לאחר שאלון הצליח לשים בצד את האגו והפרנציפים, הוא הצליח יותר לראות (ופחות להדחיק) את המחיר ההורי והזוגי שהוא משלם על היותו שעות כה רבות בעבודה, ואת הרווח שיהיה לו בהגברת הנוכחות שלו בחיי בנו. אלון הביע רצון לקחת על עצמו יום אחד בשבוע שבו הוא יגיע הביתה בשעה חמש, יוציא את יובל מהגן ויהיה איתו ועם המשפחה כל הערב. הוא גם מגיע עוד יום אחד בשעה שמונה בערב כדי להיות עוד שעה עם יובל וליאורה (לפני שיובל כמעט נרדם). מסתבר ששינוי זה לא "מוטט" את העסק שלו ובעצם, לא יצר כל שינוי מובחן בפעילותו העסקית.

ליאורה הבינה בתהליך של ייעוץ הזוגי, שהתמקדות ברגשות האשם, מביאה אותה לחיות את ה"הפסד" (את מה שאין) במקום את ה"רווח" (את מה שיש). רוב האנשים מחפשים דרכים שיאפשרו להם לא לשלם מחיר ועדיין ליהנות מהרווח וכשהם עושים זאת, הם עסוקים מדי במחיר במקום ליהנות מהרווח. אנשים חיפשו וממשיכים לחפש דרך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אי אפשר לעשות זאת, לא עם עוגה ולא בחיים. ההתעקשות והעיסוק המתמיד בלהשיג את הבלתי אפשרי, יוצרת תחושת תסכול מתמדת שפעמים רבות מובילה לדיכאון. ליאורה למדה לקבל את המחיר כחלק מהבחירה ולחיות אתו בשלום. היא למדה לוותר על רגשות האשם ולהוקיר את מה שהיא כן משיגה במקום להתמקד במה שהיא לא מספיקה לעשות, או לא עושה מספיק טוב.

בעוד שאלון וליאורה נעזרים בסבתא, זוגות רבים נעזרים באופר. יש מקרים בהם דמות המטפלת תהפוך להיות יותר דומיננטית בחיי הילד מאשר דמות ההורה, אך הדבר אינו מחויב המציאות. תופעה זו מתרחשת בעיקר במקומות בהם ההורה מפנה מקום למטפלת, אינו סמכותי ולא נמצא שם כדי לטעון לקשר חזק ומשמעותי יותר עם הילד. ילדים שלא רואים את ההורה שלהם במשך כמה ימים ברציפות, או שרואים אותו לפרק זמן קצר בלבד, נוטים להגיב במרדנות כלפי הורה הנעדר. יש לראות בהתנהגות כזו קריאה לעזרה ולנוכחות של ההורים ולא התרסה לשמה או מלחמת כח. במקרים אחרים, ראיתי אצל ילדים להורים "נעדרים" תופעות מוגברות של התעוררות בלילה או הרטבה לילית. גם אלה נובעים בדרך כלל ממצוקה רגשית ונועדו לקבל התייחסות הורית – ולו גם בשעות הלילה.

במהלך תהליך ייעוץ זוגי שליאורה ואלון קיבלו התמקד בשלושה צירים: לחיות בשלום עם המחיר במקום להילחם בו כל הזמן, לוותר על רגשות האשם ולשקם את הסמכות ההורית. בדרך, עסקנו גם בהפרכת מיתוסים אבסורדיים, כמו הרצון להיות בו זמנית, גם הורה מושלם וגם מנהל מושלם, בזמן שברור לכל, שאין דבר כזה "מושלם" – ולו גם רק באחד מתחומים אלה. בתום היעוץ זוגי, אלון וליאורה הצליחו להגיע לאיזון בחיי הקריירה והמשפחה. איזון זה נבע מאימוץ העקרונות שיוצגו להלן, אותם אתם יכולים ומוזמנים לנסות על עצמכם:

• התחברו לאמת הפנימית שלכם והגדירו את סדרי העדיפויות שלכם מבחינת הקצאת זמן שלכם. בידקו האם הכנסתם לרשימה את זמן עם עצמכם שלא קשור לקריירה, זמן לבן/בת הזוג, לחברים, למשפחה, לשינה.

• עשו תרשים פאי (תרשים א') ורישמו בו כמה שעות בשבוע אתם רוצים להקדיש לכל מרכיב. וודאו שהשעות שרשמתם נמצאות בהלימה לסדר העדיפויות שיצרתם. אם לא, עדכנו את סדר העדיפויות או את חלוקת השעות.

• עשו תרשים פאי אחר (תרשים ב') ורשמו בו כמה שעות ערות שבועיות בפועל כיום, אתם מקדישים לכל מרכיב. זה הזמן להסתכל למציאות בעיניים: האם אתם קרובים לחלוקת השעות הרצויה שלכם. אם לא, בידקו מה אתם צריכים לעדכן.

• ראו בבהירות את המחיר של הבחירות שלכם ושל סדר העדיפויות שלכם: המחיר הוא בזמן שנותר למרכיבים שנמצאים נמוך יותר בסדר העדיפויות. למדו את עצמכם לקבל מתוך השלמה מחיר זה. למדו את עצמכם לוותר על רגשות האשם בגין מחיר זה. אם אתם לא יכולים לוותר על רגשות האשם, ארגנו מחדש את סדר העדיפויות שלכם. אתם צריכים להגיע לסדר עדיפויות שתפרגנו לעצמכם את מחירו, אחרת – לא תגיעו לאיזון.

• הציבו מול עינכם את המשוואה הבאה: עמידה בתרשים הפאי האידיאלי שיצרתם (תרשים א'), היא סיבה מצוינת להרגיש סיפוק ואושר מכך שאתם באיזון הרצוי לכם. במקום לשאול את עצמכם "האם אני נמצא מספיק זמן עם הילדים?" או "האם אני צריך להשקיע יותר בעבודה?", שאלות שהמחשבה עליהן רק תציף את חוסר הסיפוק ורגשות האשם, שאלו את עצמכם את השאלה הבאה: "האם אני מצליח לעמוד בתרשים הפאי שיצרתי?". אם השבתם בחיוב, פרגנו לעצמכם תחושת סיפוק, אושר ואיזון.

• עדכנו את רשימת המרכיבים של חייכם, סדר העדיפויות שלכם ואת תרשים הפאי שיצרתם עם השתנות הנסיבות אצלכם. עשו זאת תוך שיתוף בן/בת הזוג והילדים, כי כל שינוי שאתם עושים אצלכם יקרין גם עליהם.

• חפשו דרכים להקטין את ה"מחיר" של סדר העדיפויות שלכם. למשל, אם אתם מעט זמן עם הילדים, דאגו שיהיה לכם מחליף שלילדים כיף אתו. במהלך היום, שימרו על קשר טלפוני ווידיאו (אפשר גם סלולרי) עם הילדים. הראו שאכפת לכם מהם ושאתם רוצים לדעת מה קורה אתם גם כשאתם לא נמצאים אתם פיזית. קשר כזה יעזור לכם להיות הדמות הסמכותית העליונה בחייהם.

• כשאתם כבר נמצאים עם הילדים שלכם, נהגו כאילו אתם נמצאים אתם דקות רבות ביחד כל יום ולא כאילו מדובר בזמן שאול שחבל לבזבז אותו על ויכוחים. כהורים, יש לכם מחויבות לחינוך הילדים ולהכנתם לחיים. הורים שנותנים לילד הכל כדי לא להיכנס לעימות עם הילד במעט הזמן שיש להם ביחד, יוצרים היפוך תפקידים: הילד הופך להיות הגורם המחליט וההורה יגיע בעתיד למצב בו הוא ייתפס על ידי הילד כלא מוערך וכמי שאי אפשר לסמוך עליו.

• דאגו שברוב הימים, לפחות שעתיים ביום, אחד ההורים יהיה עם הילד. השתדלו שזמן זה יכלול את זמן הקימה של הילד ואת זמן ההליכה לישון, כדי שהילד יתחיל ויסיים את היום עם הורה לצידו. שיחת וידיאו או טלפון עם הורה שלא נמצא בבית לפני השינה של הילד, יכולה להיות תחליף מספיק טוב.

• פרגנו שעתיים שבועיות לעצמכם לעשיית משהו שאהוב עליכם (בלי המשפחה). זה יכול להיות מפגש עם חברים, מכון כושר, טיול על חוף הים או כל דבר אחר. שריינו לפחות שעתיים שבועיות של בילוי עם בן/בת הזוג מחוץ לבית. אם לא תפרגנו לעצמכם ולזוגיות שלכם זמן זה, תגיעו למצב שבו תצטרכו לשקם לא רק את ההורות שלכם, אלא גם את עצמכם ואת הזוגיות שלכם.