מה קורה להורים של המתבגרים

• ההורים מקווים שכשהילד יגדל ויגיע לגיל ההתבגרות, הם יוכלו לנהל תקשורת של אנשים בוגרים. הם חלמו על דיאלוג מכובד. במקום זאת, כשמגיע גיל ההתבגרות, הם מגלים מולם מתבגר שנובח עליהם, ממדר אותם ולא מוכן להקשיב להם. במקרים רבים ההורים מגיבים כלפי המתבגר בכעס. אז, במקום שיהיה הורה ומבוגר, יש שני ילדים, כי ההורה מתחבר לצד הילדי שבו ונותן לו להשתלט עליו.

• ההורים פוחדים לאבד את הילד (שלא משתף אותם, מסתגר בחדרו וכו') ואף פוחדים לאבד את השליטה על הילד בגיל ההתבגרות (הם לא יודעים מה קורה לו כשהוא מחוץ לבית או מה הוא עושה, האם הילדה מקיימת יחסי מין, האם הוא מעשן וכו').

• ההורים קיוו שכשהילד יגיע לגיל ההתבגרות אפשר יהיה יותר לסמוך עליו, ובמקרים רבים מתגלה שהילד מסיר מעליו אחריות ורוצה רק עצמאות. זה לכשעצמו עלול להביא הורים לכעוס או להתאכזב מהמתבגרים.

• הורים נתקלים בילד שמשדר שהוא יודע הכל, ויותר טוב מהם. הוא מזלזל בהורים ולעיתים אף מתבייש בהם. פעם ההורים היו אלה שיודעים הכל ועכשיו הם לא יודעים כלום. זה עלול לקומם, להעליב או לחוות תגובה רגשית אחרת, וכל תגובה הורית רגשית כזו היא מובנת, אם כי לא בהכרח מקדמת.

• הורים רבים לא יודעים כיצד להתמודד עם ההתנהגות המוקצנת של המתבגרים בגיל ההתבגרות (הנקראת גם ACTING OUT). אם נוסיף לזה את העוצמה הפיזית שמאפיינת את המתבגרים בגיל ההתבגרות, ובמיוחד את הבנים, הרי שבאמת יש פה לפעמים התמודדות עם משהו מאיים ומפחיד.

• הילדים בגיל ההתבגרות הם בשלב גיבוש הזהות שלהם ולכן בודקים את הגבולות. הדבר מביא לכך שנוצרים חיכוכים רבים בנושאי לימודים, זמן מחשב/טלוויזיה, פירסינג/קעקועים, שעת חזרה מבילוי, סידור החדר וכו'.

ערוך את התכונות שלך מתוך הכרטיסייה דפים על-ידי לחיצה על לחצן העריכה.